הסרטים "רשימת שינדלר" "החיים יפים" והזייפנים" שזכו להצלחה ולחשיפה גדולה בעולם מציגים סיפורים פרטניים שהתרחשו במהלך מלחמת העולם השנייה ליהודים, אך הם אינם מציגם את מה שרוב היהודים חוו בשואה. שינדלר והזייפנים אף מבוססים על סיפורים אמיתיים. שלושתם סרטים טובים ומציגים זוויות שונות על התקופה הנוראה ההיא, אך שלושתם גם מציגים מעין שואה לייט שתתאים לקהל הצופים הרחב שרוצה לדעת על הדברים שקרו בתקופה האפלה, אך אינו רוצה באמת לצפות בזוועות שהתחוללו שם.
בסרט "הזייפנים" זה מומחש בצורה מאוד חזקה, כאשר מצד אחד יש את גיברי הסרט, אשר מייצרים את הכסף המזויף בשביל הגרמנים, וזוכים למיטות טובות, שולחן פינג פונג סיגריות ואוכל טוב ומהצד השני נמצאים האנשים הרגילים ושם נמצאת העלילה שאפילו לא ניתן לקרוא לה משנית, אלא עלילת רקע. שני העלילות חיות זו לצד זו, ומדי פעם גיבורי הסרט נחשפים למה שקורה מעבר לקיר, אך אין ביניהם קשר וגם אנחנו, קהל הצופים לא נחשפים לאותם אנשים רגילים, אשר סיפורם לא מסופר בסרט. תפקידם בסרט של האנשים מעבר לקיר אותם איננו יכולים לראות הוא להעצים את הקונפליקטים של גיבורי הסרט דרך עלילת הרקע הקשה שלהם, אותה אנו מכירים היטב, כישראלים.
בסרט "הזייפנים" זה מומחש בצורה מאוד חזקה, כאשר מצד אחד יש את גיברי הסרט, אשר מייצרים את הכסף המזויף בשביל הגרמנים, וזוכים למיטות טובות, שולחן פינג פונג סיגריות ואוכל טוב ומהצד השני נמצאים האנשים הרגילים ושם נמצאת העלילה שאפילו לא ניתן לקרוא לה משנית, אלא עלילת רקע. שני העלילות חיות זו לצד זו, ומדי פעם גיבורי הסרט נחשפים למה שקורה מעבר לקיר, אך אין ביניהם קשר וגם אנחנו, קהל הצופים לא נחשפים לאותם אנשים רגילים, אשר סיפורם לא מסופר בסרט. תפקידם בסרט של האנשים מעבר לקיר אותם איננו יכולים לראות הוא להעצים את הקונפליקטים של גיבורי הסרט דרך עלילת הרקע הקשה שלהם, אותה אנו מכירים היטב, כישראלים.
כישראלים אנחנו לא צריכים לראות את אנשי הרקע כי אנחנו מכירים את הסיפורים שלהם מסרטי ההיסטוריה שראינו על מחנות הריכוז וההשמדה.אנחנו כישראלים יכולים לדמיין מה הם עוברים שם גם בלי שנראה את זה קורה מבחינה ויזואלית.
אך מה יחשוב על השואה מישהו אשר לא מכיר את הרקע לאירועים? מה יחשוב נער יפני בן חמש עשרה אשר חווה לראשונה את סיפור שואת יהדות אירופה דרך סרטי השואה לייט? זה לא נראה כל כך נורא. היהודים התחמנים הצליחו להציל את עצמם בסופו של דבר וניצלו ברובם. אך מצד שני יכול ליהות שזאת תהיה החשיפה היחידה של אותו יפני לנושא, ואז הוא כן ידע במעורפל שהיהודים סבלו בשואה, אבל חלק מהם הצליח לשרוד. לפי הסרטים, החלק שהצליח לשרוד היה חלק מאוד גדול.
הסכנה הגדולה לדעתי היא שבעוד דור מכחישי שואה למיניהם יוכלו להשתמש בסרטים בצורה דמגוגית כהמחשה לכך שהיהודים הגזימו בתאורים שלהם על סבלם ולהפוך את השואה למיתוס מנופח שמשרת את היהודים למטרותיהם.
לנו, הדור השלישי והדור הרביעי של השואה יש את התפקיד לספר את הסיפורים שהועברו לנו ממקור ראשון או שני ולדאוג לכך שהם יהיו חלק מהשיח הציבורי בנושא. כמו שהסרט "סיפורי דגים" המחיש- אדם לא מת כל עוד סיפורו מסופר.
הסכנה הגדולה לדעתי היא שבעוד דור מכחישי שואה למיניהם יוכלו להשתמש בסרטים בצורה דמגוגית כהמחשה לכך שהיהודים הגזימו בתאורים שלהם על סבלם ולהפוך את השואה למיתוס מנופח שמשרת את היהודים למטרותיהם.
לנו, הדור השלישי והדור הרביעי של השואה יש את התפקיד לספר את הסיפורים שהועברו לנו ממקור ראשון או שני ולדאוג לכך שהם יהיו חלק מהשיח הציבורי בנושא. כמו שהסרט "סיפורי דגים" המחיש- אדם לא מת כל עוד סיפורו מסופר.
No comments:
Post a Comment